היו קשובים לאלצהיימר ולמדו את סימני האזהרה האמיתיים - ראיון חלק 3

היום נמשיך עם "ראיון אלצהיימר מדבר ברדיו" ונעמיק יותר כיצד אנשים מזהים דמנציה ומדוע כל כך קל לא להתגלות. בעזרת המידע הזה תבינו טוב יותר את המצב הנוכחי של גילוי דמנציה ותראו שהגיע הזמן לכמה שינויים גדולים! נשתף סימני אזהרה ורעיונות לגבי דמנציה שעשויים לעזור לך בהתמודדות עם חברים או משפחות שעלולים להיות לוקים בסימנים מוקדמים של ירידה קוגניטיבית.

"סיפרת לרופא שלך על קשיי הזיכרון שלך?" … "לא, שכחתי."

לורי:

האם אתה יכול לספר לנו מה חלק מהבעיות החמורות שאנחנו באמת צריכים לחפש אם אנחנו מודאגים לגבי דמנציה, מה הם כמה מהסימנים המעידים?

ד"ר אשפורד:

הייתה איזו אי הבנה לגבי המילה סימנים במונחים של רפואה כי אלצהיימר יש את 10 סימני האזהרה שלהם; העניין הוא שסימנים הם דברים שרופא רואה ותסמינים הם דברים שחולים ובני משפחה מדווחים עליהם. זה באמת התסמינים שאנחנו מודאגים מהם, שעלולים להוביל אותך לפנות לרופא, הגורם הגדול ביותר שמוביל אותך לפנות לרופא הוא כאב. לחולי האלצהיימר, אם כבר, יש פחות כאבים; נראה שהם אפילו סובלים פחות מדלקת פרקים. הם לא הולכים לראות את הרופאים שלהם לעתים קרובות. רק עד שמישהו ממש גורר אותם לראות את הרופאים שלהם הם אפילו מקבלים הערכה נכונה.

סיפור טיפוסי שאני מספר הוא שלמטופלים יש מודעות מינימלית לכך שהזיכרון שלהם כושל, אם כי נראה שיש נקודה מסוימת, בשלב מוקדם מאוד, שבה יש איזו מודעות סובייקטיבית של אדם שיש לו מעט קושי בזיכרון. מה שקורה בדרך כלל הוא שאנשים אחרים מתחילים לשים לב שלאדם יש קושי בזיכרון. מטופל נכנס לרופא והרופא אומר "הלו, האם נתקלת בבעיות לאחרונה?", המטופל יגיד "שום דבר שאני לא זוכר". לאחר מכן הרופא יעיף מבט מהיר ויגיד, "אתה מסתדר מצוין", כי חולי האלצהיימר בדרך כלל בריאים למדי. הרופא יגיד "אני אראה אותך שוב בשנה הבאה!" לאחר מכן, המטופל ייצא לחדר ההמתנה ויפגוש את בן הזוג (או בן/בת זוג משמעותי) שמחכה לו, שישאל "איך הלך? מה אמר הרופא?" המטופל יגיד, "הרופא אומר שאני מסתדר מצוין!" בן הזוג (או אחר משמעותי) ישאל אז "סיפרת לו על קשיי הזיכרון שלך?", והמטופל יגיד "לא, שכחתי". ויש את הבעיה. אלא אם מישהו נכנס כדי לוודא שהרופא קשוב לנושא הליקוי הקוגניטיבי, הרופא, שאינו מתמקד במצב הקוגניטיבי של המטופל, ורובם אפילו לא הוכשר לזהות את השינויים העדינים בזיכרון המרמזים על דמנציה מוקדמת ( במיוחד במשרד קליני עמוס), יחמיץ את הנושא. זה המקום שבו אנחנו נמצאים עם המצב הכללי של הרפואה. אחד הדברים הראשונים שעלינו לעשות הוא להכשיר רופאים להיות קשובים יותר לליקוי קוגניטיבי, ועלינו לאמן את האוכלוסייה לבצע איזושהי מדידה אובייקטיבית של הזיכרון. אתה לא יכול פשוט לשאול מישהו איך הזיכרון שלו. הפער הזה בטיפול השיק את הפיתוח של MemTrax, כך שאנשים יכולים לגשת בקלות למבחן מהנה ולא יהיה להם אכפת לעבור שוב. הרבה מהבדיקות שעושים המומחים לאלצהיימר לחולים כדי לבדוק את הזיכרון שלהם אינן נעימות; הם יגידו "יש לי 15 מילים ואני רוצה שתחזור על המילים האלה שוב ושוב", והם יחזרו כעבור 10 דקות ויגידו "זכרת את המילים?" אני לא יודע אם עשית את זה פעם, אבל זה התרגיל הכי לא נעים.

לורי:

אוי זה נורא! אני חלק מפרויקט הזיכרון של מינסוטה, אז אני נכנס כל שנה. בשנה הראשונה שהלכתי שאלתי אותם "אתם מתכוונים לתת לי ללכת הביתה?" בגלל שהייתי כל כך לחוץ כשחשבתי שלא הצלחתי טוב והם היו כמו "עשית מצוין!" ואמרתי "לא סיימתי את זה, ולא ידעתי את זה". הם אמרו "לורי, אנחנו צריכים להגדיר את המבחנים האלה לאנשים עם זיכרון צילומי וכל הדברים האלה." זה היה נחמד לדעת את זה מראש, כי חשבתי שעשיתי את זה נורא, זה מוסיף כל כך הרבה לחץ. גיליתי שככל שאנסה להתרכז יותר בתשובות כך אעשה גרוע יותר. כשהושבתי אותם במצב רגוע יותר הצלחתי יותר. קשה לשבת שם במצב רגוע. זה הרגיש כאילו אתה מקבל בדיקת גלאי שקר מה-FBI.

ד"ר אשפורד

זה בדיוק נכון! כן. בגלל זה התפתחתי MemTrax, כי כל התהליך היה כל כך לא נעים. אני רוצה משהו שכיף לעשות כמו תשבץ או סודוקו. MemTrax נועד להיות בדיוק זה, הוא נועד להיות מהנה וקל ומשהו שאתה יכול לעשות בבית או במשרד רופא והוא הרבה יותר רגיש לשאלה אם יש לך קושי בזיכרון מאשר לאחת מהבדיקות האלה שהם נותנים.

יש בעיה ענקית בעולם הזה שהמחשבים משתלטים. הם השתלטו על הבנקים, הם השתלטו על מערכות לוח הזמנים של חברות התעופה ובקושי רב השתלטו על מערכות התיעוד הרפואי. בשלב זה הם לא השתלטו על הבדיקה הממוחשבת של התפקוד המנטלי. אני חושב שצריך לעשות קצת מחשוב גם בתחום הזה.

לורי:

מעניין, אני הולך למשוך את קרטיס פנימה. קרטיס תהיתי אם יש לך משהו שאתה רוצה להוסיף לשיחה עד כה מבחינת הצורך בהקרנה כמו MemTrax. מה אתה רואה במונחים של תגובת האנשים לטכנולוגיה שלך?

קרטיס:

אבא (ד"ר אשפורד) נהג לעשות את מבחן הזיכרון שלו בבתי אבות בכל רחבי הארץ בכל מקום בו גרנו. הוא יציג עצות ומידע להזדקנות בריאה לגבי מחלת אלצהיימר ו איבוד זכרון. הוא היה עושה את המבחן שלו על מסך ענק באמצעות מקרן שקופיות, ומזמין כל אחד לרשום את התשובות שלו, לקהל ענק של 20-100 איש. הם היו צופים בתמונות בזמן שהוא נותן ביד, ועוזר היה מבקיע ביד את המבחן, והתהליך היה ארוך ומונוטוני. אחרי שעקבתי אחריו ועזרתי באירועים האלה רציתי לעזור בטכנולוגיה. אני חובב מחשבים מוחלט ותמיד הייתי, אז באמת רציתי לעזור לו להוציא את המבחן שלו לעולם, זה היה כל כך מגניב, שהוא היה מנצל את הזמן הפנוי שלו כדי ללכת ולתת את המידע הזה ולגלות איך לזהות זיכרון בעיות. הוא כל כך נלהב מזה, ואני הייתי כל כך אסיר תודה לעזור לו להוציא את זה לעולם ולעזור בכל מקום שיכולתי.

תודה שהצטרפת אלינו לפוסט זה בבלוג. ככל שהחגים מתקרבים עלינו לקחת יוזמה לזהות את הסימנים המוקדמים של דמנציה אצל אלה שאנו אוהבים. נתראה בפעם הבאה כשנמשיך את הראיון ונקבל מידע נהדר מד"ר אשפורד כיצד להגן על המוח שלך!